המושג שינוי יסודי מופיע בכמה וכמה פרקים שונים בחוק, והוא משתנה מפרק לפרק.

• בפרק הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט– תקנה ( 2 )82: " ..שינוי יסודי –שינוי במתקן הנעשה לשם הגדלת מבטח המתקן או שינוי בשיטת ההגנה של המתקן "
• בפרק העמסה והגנה על מוליכים מבודדים וכבלים במתח נמוך – תקנה 13 : " …לעיניין זה, שינוי יסודי – שינוי בחתך המוליכים, בחומר המוליכים, בבידוד המוליכים, במספר המוליכים המותקנים במובל , בצורת ההתקנה או בתנאי סביבה "
• בפרק מיתקני חשמל בחצרים חקלאיים במתח עד 1000 וולט – תקנה 19: " בתקנות אלה "שינוי יסודי" – הגדלת חיבור, החלפת לוח או תוספת מעגל "
• בפרק מיתקני חשמל באתרים רפואיים במתח שאינו עולה על מתח נמוך – תקנה 39 ותקנה 45: " לעניין זה, "שינויי יסודי" – כל עשייה במתקן החשמל באתר רפואי או בשטח שהיתוסף לאתר רפואי כתוצאה מפעולות בינוי או שיפוץ. " על אף שזה לא מוזכר בחוק, גם שינוי יעד האתר או חלק ממנו באתרים רפואיים מוגדים כשינוי יסודי.

 לסיכום, ניתן להסיק כי כל שינוי שכולל בתוכו שינוי יעד האתר, החלפת / הוספת לוח חשמל, הוספת מעגלים סופיים חדשים או כמובן שינוי בשיטת ההגנה על המתקן נכנסים תחת ההגדרה של שינוי מהותי, והדבר דורש בדיקה חוזרת של בודק חשמל.

במתקן מאופס ע"פ ההגדרה חייב להיות ערך התנגדות כלפי האדמה נמוך מ-20 אום ( פרק הארקות ואמצעי הגנה, סעיף 38 ), ורצוי שהוא יהיה נמוך ככל הניתן. במרבית המקרים כאשר ערך זה הינו עד 10Ω, לא יידרש שיפור מערכת הארקה (באיזור סלעי/מדברי, היכן שקשה מאוד להגיע לתוצאה הרצויה).

במתקן המוגן בשיטת הארקת הגנה TT, ערך התנגדות כלפי האדמה חייב להיות נמוך מ- 5Ω ( פרק הארקות ואמצעי הגנה, סעיף  ).

 במתקן המוארק בהארקת הגנה, שם לא ניתן לשפר את ערך התנגדות כלפי המסה הכללית של האדמה, ניתן להשתמש בפחת כהגנה בלעדית.  אבל לפני זה יש צורך להראות כי ניסיתם לשפר את מערך הארקה בכל דרך אפשרית. חשוב להדגיש כי אם בחרתם להגן על המתקן באמצעות פחת כהגנה ראשית, חייב להתקין שילוט בלוח הראשי בנוסח הבא: " אין להפעיל את המתקן החשמלי ללא הגנת פחת ". בנוסף, תמיד רצוי להתקין שני ממסרי פחת בטור זה לזה לצורך הגברת בטיחות.

לפי ת"י 1220, חלק 3, ודרישות כבאות והצלה, בכל אתר שמתקינים בו מע' לגילוי אש יותקנו גם גלאים ונוריות חיווי בלוחות חשמל למתח נמוך , מ – 63A  ומעלה, כאשר:

בלוח חשמל בעל זרם של 63 אמפר – נדרש להתקין גלאי עשן בלוח החשמל

בלוח חשמל בעל זרם של 80 אמפר – נדרש להתקין גלאי עשן בלוח החשמל ומערך ניתוק חשמל מהלוח המזין.

בלוח חשמל בעל זרם של 100 אמפר ומעלה – נדרש להתקין מערכת גילוי אש או עשן הכוללת גלאים, מערכת כיבוי אוטומטית יבשה ומערכת ניתוק לוח חשמל ממקור ההזנה.

• הערה: בלוחות החשמל עם מפסק ראשי הניתנים לכיול יוגדרו לפי ערך הזרם המרבי הניתן לכיול.
• אין כל צורך להתקין מערכת כיבוי אש בלוח המותקן מחוץ למבנה האתר אשר לא יכול לגרום להציתו של המתקן.
• בהתאם להחלטה מ 2023 ,בלוחות חשמל אשר נבנו לפי ת"י 61439-2 מותר שגלאי העשן כאמור יותקן בסמוך ללוח החשמל ולא בתוכו, במרחק שלא יעלה על 1 מטר ולא יפריע לכניסת כבלים.

סימוכין: דרישות כבאות והצלה

כבל גמיש, המכונה כבל "פנדל" , בין אם הוא בצבע לבן או כתום או כל צבע אחר, אינו מותר לשימוש בהתקנה קבועה, בין אם זו התקנה סמויה או לא !

כבל גמיש זה, המוגדר כ- H05VV-F, משמש לחיבור מכשירים והוא עמיד לטמפ' של עד 60° בלבד. הוא מותר לשימוש בעיקר עבור מכשירים מיטלטלים ויכול לשמש ככבל מאריך בלבד.

כבל גמיש הינו כבל פגיעה, שלא עמיד בפני תנאים סביבתיים וכוחות משיכה בעת התקנה.

הסתייגות: ע"פ ת"י 61439 חלק 1 מוגדר שמותר להשתמש במוליכים גמישים בתוך הלוח בתנאי שניתן לזהות פגיעה מכנית בהם לכל אורכם והם אינם צמודים לחלקי מתכת או פסי נושאי מתח. מכאן ניתן להבין כי גידים גמישים מותרים לשימוש במרחקים קצרים, כאשר הם עומדים בכוחות המופעלים עליהם בעת התקנתם.

כבל גמיש , המוגדר כ-  H07RN-F, נקרא גם כבל ניאופרן מוגדר ככבל המותר לשימוש באתרי בנייה/ אתרים ארעיים. זהו כבל חזק הרבה יותר מכבל גמיש רגיל. בנוסף , קיימים גם כבלים גמישים נוספים כגון כבלי RVK, המשמשים להזנת לוחות. לכבלים אלו יש מעטה פנימי של XLPE ובידוד מעטה חיצוני מ PVC . לפי IEC כבלים אלו שייכים ל- class 5, שזוהי קטגוריה של כבלים הניתנים לשימוש אם כי מכאנית הם הרבה יותר עמידים וחזקים מכבלים גמישים , class 6, אליו שייך כבל פנדל גמיש.

בתקנה 16 (ג) , פרק התקנת מוליכים, מוגדר באילו מקרים ניתן להשתמש במוביל שהוא אינו כבה מאליו עבור כבלי חשמל: " מותר להתקין צינור פלסטיק שאינו עמיד בבעירה בהתקנה סמויה בתוך חומר בניה שאינו דליק…)

מכאן ניתן להסיק כי התקנה סמויה של מוביל לא כבה מאליו בתוך קיר גבס אינה עונה על הדרישה.

אז איך מזהים האם המוביל הינו כבה מאליו או לא ??

ת"י 61386 לצינורות ( מובלים ) פלסטיים למתקני חשמל ותקשורת להתקנה בבניינים בא ומפרט את דרישות ושיטות זיהוי ובדיקה למובילי פלסטיק קשיחים וגמישים. ע"פ התקן יהיה עליו הרישום " כבה מאליו ". בנוסף על כל מוביל יהיה סימון עד לכל 3 מטרים המפרט את קוד המיון של המוביל על סמך כושר עמידותו בפני עמידות בלחצים, הולם ותחום טמפרטורה. בנוסף, כל מוביל בעל עמידות לבעירה ( כבה מאליו ) מותר שיהיה בצבע כלשהו למעט צהוב, כתום או אדום.

לעומת זאת, מוביל שאינו עמיד בבעירה ( אינו כבה מאליו ) יהיה בצבע כתום. מותר שהוא יהיה גם בצבעים אפור או שחור ( שהם הכי נפוצים בבנייה ) אך עם ארבע פסים כתומים בולטים לכל אורך המוביל.

• צינור "מריכף" המוגדר כצינור כפיף צבעוני המשמש כמוביל לחוטי חשמל בתקרות אקוסטיות וקירות בלוקים בבתים נחשב גם הוא למעכב בעירה. מותר שהוא יהיה מכל צבע למעט צבע אדום – המיועד לגילוי אש, כאשר הצבע המומלץ לחשמל הינו ירוק.

כידוע ייתכן הפרש פוטנציאלים מסוים בין הארקה לבין הניוטרל Vn-pe  במצב תקין של המתקן החשמלי. הפרש פוטנציאלים זה נובע עקב המרחק של נקודת הבדיקה ממיקום שבו מבוצע האיפוס בפועל.

לרוב, ערך זה יהיה מינורי, עד 1v.

בחוק החשמל אין אזכור לערך מסוים של הפרש פוטנציאלים בין הארקה לאפס, אבל כן ניתן להבין כי אסור להפרש הזה להיות גבוהה מ- 50v אם כי הפרש זה מהווה סכנה. ( מתח הנמוך מ 50v נחשב למתח נמוך מאוד ברוב המקרים שאינו מהווה סכנה למשתמש המתקן )

בנוסף, רמת המתח במעגל צריכה לאפשר הפעלת הגנות שבמתקן , לכן אסור שרמת המתח במעגל תרד באופן משמעותי בין פאזה לאפס.

אם התקבל ערך גבוהה בין הארקה לאפס במתקן, לרוב זה מצביע על תקלה במתקן המצריך בדיקה מעמיקה יותר. הסיבות לכך יכולות להיות: חיבור לקוי של אפס או ניתוק אפס במעלה הזרם של המתקן, או להיפך ניתוק הארקה במעגל הנבדק, זרימת זרם בהארקה עקב מכשיר לקוי ללא ממסר פחת במתקן או מתקן תלת פאזי לא מאוזן בצורה קיצונית שגורם לזרימת זרם גבוהה יחסית בגיד האפס של המתקן.

• אם לא סומכים על תוצאת המדידה שהתקבלה מהמכשיר בדיקה, ניתן לוודא ולמדוד את הפרש הפוטנציאלים בין הארקה לאפס במעגל מסוים ע"י מדידת Loop Test עבור אותו המעגל באופן הבא:

נמדוד LT  בין פאזה לאפס של מעגל מסוים.

נמדוד LT בין פאזה להארקה באותו המעגל.

ההפרש בין תוצאות הבדיקה ייתן לנו את ההפרש הפוטנציאלים בין הארקה לבין האפס של המעגל הנ"ל.

פקמ"ק הינו פקודת מיתוג וקיצור. זוהי בעצם פרוצדורה המקובלת במתקני חשמל מתח גבוהה על מנת להגדיר באופן יסודי וברור לצוות העובדים את כל שלבי ביצוע עבודה כלשהי על מערכות חשמל השונות במתקן.

את הפקמ"ק יכתוב וימלא חשמלאי מהנדס שמכיר את המתקן ואת הנהלים שבו, והוא יהיה חתום עליו. פקמ"ק יכלול את כל פרטי המתקן וסוגי הפעולות שהפקודה מיועדת. בנוסף הוא יכלול תמצית העבודה ומיקומה, שעת התחלה ושעת סיום ואת כל אמצעי הבטיחות הנדרשים לצורך ביצוע המשימה. יופיע בו גם סדר פעולות לביצוע תוך הגדרה ברורה של תחום הפעילות, אזכור חלקים חיים בקרבת מקום העבודה, שמות העובדים והמשגיחים בשטח.

לממסר הפחת שבלוחות החשמל יש תפקיד חשוב ביותר, אם לא הכי חשוב, ולכן התקנתו חובה בכל לוח בשימוש ביתי ולא רק. אך לפעמים, אותו ממסר פחת לא מגיב. אז בואו נפרט את כל המצבים בהם הפחת לא יגיב:

• כאשר אין מתח בהדקי הכניסה שלו, לחיצה על כפתור הבדיקה עצמית שלו לא תגרום לו להגיב.
• כאשר יש קצר באחד המעגלים בין פאזה לאפס, בלי שום קשר לגודל הקצר, ממסר פחת לא אמור להגיב.
• כאשר יש קצר בין שתי פאזות או קצר תלת פאזי במעגל תלת פאזי שמוגן ע"י הפחת, גם במקרה זה הממסר פחת לא יגיב. כל זה לא מצביע על תקינותו או אי תקינותו – כי הרי הממסר פחת סוכם את סכום הזרמים בכניסה שלו ומשווה את זה לסכום הזרמים ביציאה. אם סכום זה נמוך מההפרש הנקוב שמצוין עליו ( מסומן כ- I∆n ) , הוא אינו אמור להגיב.
• או כאשר הפחת ניזוק ואינו שמיש. אפשר לעלות על זה רק בעזרת מכשיר בדיקה ייעודי. ממסר הפחת הינו מרכיב יחסית רגיש, בין אם זה ללחות, רעידות או תנודות, או טמפרטורה. לכן גם נדרש לפי החוק לבדוק את תקינותו מפעם לפעם ע"י לחיצה לבדיקה עצמית.
• כאשר הפחת מחובר אחרי שנאי מבדל ( זינה צפה ).

להבדיל מהארקה , המוגדרת כחיבור במתכוון אל מסה כללית של האדמה       ( בצד הצרכן לצורך יישום הגנה בפני חישמול ) הארקה תפעולית זוהי הארקה הקשורה לשיטה של מקור הזינה לצורך תפעול. כל שיטות הטיפול השונות בנקודת האפס ( נקודת הכוכב של השנאי ) אם זה דרך נגד, דרך סליל פטרסון או הארקת שיטה ישירה נחשבות להארקה תפעולית. הארקה תפעולית נועדה לצורך תפעול הרשת ו/או זיהוי תקלות ברשת החשמל.

מקצר הארקה בנמצא בתוך לוחות החשמל / מסדרי מתח גבוהה זו דוגמא נוספת להארקה תפעולית.

בחוק החשמל לא מופיעה התייחסות מפורטת לגבי אופן השימוש במהדקים בלוח, אך מכיוון שמהדק רגיל אינו ניתן לקיבוע בתוך הלוח באופן קבוע, קיים חשש שבעת משיכה לא מכוונת של הגידים, המהדק ישתחרר.

יש  להשתמש במהדקי פס דין בשלל צבעים התואמים בגודלם לגידים השונים אשר מותאמים להתקנה בתוך הלוחות חשמל על גבי הפס דין.

• כמו כן, ניתן להאריך גידים ע"י שרוול מתכווץ תוך כדי הקפדה על בידוד הגיד שבתוך הלוח.

כל ציוד חשמל במתח גבוהה המחובר לרשת חשמל חייב לעמוד בשתי בדיקות שונות של מתחי יתר. על פי ההגדרה מתח יתר הינו מתח העולה ביותר מ- 10% ממתח הנומינלי של הרשת. את שתי הבדיקות מבצעים במקומות יצור של הציוד החשמלי כאשר:

1. בדיקת W.F – בדיקת מתח יתר בתדר הרשת למשך דקה. בדיקה זו קובעת האם הציוד עמיד בפני מתחי יתר פנימיים של הרשת, הנגרמים כתוצאה מתופעות מעבר, ניתוק עומסים גדולים וכו'
2. בדיקת BIL – בדיקה של עמידות הציוד מתח גבוהה בפני מתח הלם של פי 5 ממתח הנקוב למשך 1µsec , אשר דועכת לערך של חצי ממתח הבדיקה תוך 50µsec. בדיקה זו נועדה לבדוק את עמידות הציוד החשמלי כנגד מתחי יתר חיצוניים = פגיעות ברק.

 כאשר הארקת שיטה מתבצעת ע"י חיבור נקודת הכוכב של השנאי לפה"פ, בתוך המתקן, שיטת TN-S, יש להשתמש עם גיד צהוב ירוק, אם כי במקרה כזה הגיד נחשב כמוליך הארקה.

סימוכין: פרק הארקות יסוד, תקנה 8 ותקנה 9.

ואילו כאשר הארקת שיטה מתבצעת ע"י חיבור בין פס האפס בלוח המוזן מהשנאי לפה"פ ( נחשב כמוליך PEN ) יש להשתמש במוליך בעל בידוד כחול עם שרוול צהוב ירוק בקצוות.

סימוכין: הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט – תקנה 40.

לפלף ספירלי מכל הסוגים והגדלים נועד לסידור כבלים / גידים בצורה יפה ומאוגדת. הוא עמיד לטמפרטורה של עד 70° בלבד, ואינו מהווה הגנה נוספת לגידים. לרוב משתמשים בו לכבלי פיקוד בלוחות החשמל.

ראשי תיבות של Loss Of Main, איבוד זינה מהרשת. באמצעות הגנה זו, הקיימת גם בכל ממיר של מערכות סולאריות, תופסק הזרמת האנרגיה מהסולארי אל הרשת בעת הפסקת חשמל.

 הגנת LOM תפעל גם בעת שינוי חד ומהיר של תדר הרשת או המתח – לכן השם LOM  מתייחס לא רק לאיבוד מתח הרשת אלא גם לתקלות מתח ותדר פתאומיות הקורות ברשת החשמל.

 מטרתה של הגנה זו היא לנתק את ייצור האנרגיה בשלמותו מהרשת במהירות המקסימלית, כאשר לפי התקן , הגנת LOM אמורה לפעול בפרק זמן שלא יעלה על 200µsec, כולל זמן פעולת המפסק. הסיבה העיקרית לניתוק מקור האנרגיה הינה לאפשר לצוותי תפעול הרשת לטפל במרכיבי הרשת בבטחה, בעת תקלות או תחזוקה שוטפת.

הגנת L.O.M  כוללת בתוכה שתי פונקציות:

1. Df/dt – Rocof – שינוי תדר בזמן. ערך כיוונון שח 0.5H-1Η לשנייה.

2. Vector shift  – שינוי בזווית מופע. ערך כיוונון של 5 עד 10 מעלות בווקטור המתח.

ערכי מתח נמוך מאוד נקבעים לפי סוג המתקן החשמלי, כאשר:

• מתקן ביתי / תעשייה או משרדים וכדומה לזה נחשבים לאתרים רגילים בעלי סיכון נמוך – בהם מתח נמוך מאוד הינו עד DC 120v / AC 50v.
• אתרים רפואיים, אתרים ארעיים וחצרים חקלאיים נחשבים לאתרים בעלי סכנה מוגברת – בהם מתח נמוך מאוד הינו עד DC 60v / AC 24v .
• בריכות שחייה/ מזרקות ומקוואות נחשבים לאתרים עם סיכון הכי גבוהה – לכן בהם מתח נמוך מאוד הינו עד DC 30v / AC 12v.

 מכשיר פיקוד המורכב בלוח החשמל נחשב למכשיר הממיר אנרגיה. אי לכך, אל הממיר יש להתייחס כאל מכשיר קבוע או מכשיר נייח כהגדרתם בחוק החשמל, פרק מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1000 מוולט, תקנת 1.

 באותו פרק, תקנה 31 נאמר: "המפסק יהיה דו קוטבי לכשיר חד מופעי …"

לכן, מכשיר פיקוד המורכב בלוח החשמל יהיה תמיד מוגן באמצעות מפסק דו קוטבי.

כבל במתח גבוה הינו תמיד כבל מסוכך, וחייבים להאריק. אחרת, ללא הסיכוך, בידוד הכבל יפרוץ מהר מאוד בגלל שדה לא אחיד. לרוב לא רצוי להאריק את שני צדדי הסיכוך של הכבל אם כי הסיכוך במצב כזה יהפוך להיות מוליך בתוך שדה חשמלי המייצר כא"מ. חיבור שני צדדי הסיכוך במצב כזה יגרום להופעת זרם חשמלי דרך הסיכוך, ולהופעת זרמים במערכת הארקה. 

יש להתחשב באורך הכבל טרם חיבור הסיכוך אל הארקה , אם כי בכבלים ארוכים, בהם עלול להתפתח כא"מ הגבוהה מ- 50v, נצטרף להאריק את שני צדדי הסיכוך.

לעומת זאת , כבלים במתח נמוך אין צורך להאריק את הסיכוך אם כי הדבר עלול לגרום להפרעות.

הערה: במידה ויש משנ"ז לצורך מדידה על כבל מסוכך, יש להעביר את הסיכוך דרך אותו המשנ"ז פעם נוספת אך בכיוון הפוך כדי לא לפגוע בדיוק של המדידה ( רק במקרה של הארקת סיכוך משני הצדדים ).

חוק ותקנות החשמל אינו מחייב סימון גידים בלוחות חשמל קטנים.

אבל, פרק התקנת לוחות במתח עד 1000 וולט, תקנה 14, מחייבת סימון כל המוליכים בלוח עם מפסק של 100A  ומעלה.

כמו כן, למעט מתקנים ביתיים, התקנה מחייבת גם לסמן את הכבלים הנכנסים ללוח לפי ייעודם, ללא קשר לגודל הלוח.

לפי תקנה 20 באותו פרק: "הבידוד של כל מוליך בלוח יהיה בצבע מיוחד המתאים לייעודו ויסומן לפי הצורך "ניתן להבין כי כדאי ואף רצוי מאוד לסמן את הגידים בכל לוח ולוח על מנת להקל על תחזוקת הלוח ולצורך זיהוי עתידי קל יותר ומהיר.

תקנות החשמל – הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט, פרק ג, תקנה 5 : "הארקת השיטה של שנאי מדידה תבוצע במעגל המשני…."

באופן עקרוני יש לקצר את הדקי משנה הזרם על מנת למנוע היווצרות מתח גבוה מאוד על הדקיו , שעלול לגרום להתחשמלות ולנזק לציוד. במצב של נתק במעגל המשני של המשנה זרם, עלול להיווצר שטף גדול מאוד בליבת המשנ"ז ע"פ חוק לנץ. הדבר יכול לגרום לעליית טמפ' במשנ"ז, לפגוע בבידוד המשנ"ז ואף לשריפתו.

 בהתאם לתקנים בינלאומיים, יש להאריק את צידו המשני של המשנה זרם על מנת להבטיח מתחים יציבים, אשר עלולים להופיע עקב הרמוניות או זרמים מושרים בליבה של המשנה זרם.

לרוב, הדקי משנה הזרם מסומנים ע"י אותיות  K1,K2,K3  ו- L1,L2,L3  בהתאמה, כאשר הדקי ה- L הינם של המעגל המשני, אותם צריך לקצר להארקה.

 בחוק ובתקנות לא מופיע דרישה מדויקת לתדירות בדיקת לוח החשמל. אבל, בפרק התקנת לוחות במתח עד 1000 וולט, תקנה 31: "לוח ייבדק לאחר השלמתו ולפני הפעלתו הראשונה כדי לוודא שהתקיימו בו דרישות תקנות אלה"

תקנה 32 : "לוח יתוחזק במצב תקין ויעיל: ליקויים בלוח יתוקנו ללא דיחוי"

 לעומת זאת, אחזקה שוטפת של לוחות החשמל השונים, הכוללת ניקיון וחיזוק ברגים, יש לבצע ע"פ הוראות יצרן של אותו הלוח. כמו כן סריקה טרמית של הלוח נחשבת לחיונית ביותר על מנת למצוא נקודות חולשה וחיבורים רופפים, המעידים על תקלות עתידיות במעגלי החשמל.

 אסור בשום פנים ואופן לחבר שני מקורות הזנה למעגל בודד ( מא"ז בודד ) .

סימוכין: פרק התקנת לוחות במתח עד 1000 וולט, תקנה 18: "מבטחים לסוגי אספקה שונים , באותו הלוח או שדה של לוח יורכבו בקבוצות לפי סוגי אספקה…"

החוק דורש גם הפרדה מוחלטת בין סוגי זינה השונים זאת על מנת שניתן יהיה להבדיל בין שני שדות שונים בלוח ולמזער כמה שניתן את הסיכוי לערבוב הזנות.

 כאשר נדרש גיבוי של אספקה חלופית לעומס או לחלק מהעומס, כגון גנרטור גיבוי, חובה לעשות מערכת החלפה אשר תבטיח כי שתי ההזנות השונות לא יעבדו באותו הזמן.

המא"זים אותם כולנו מכירים מתחלקים לכמה קטגוריות, כאשר:

Type B – מיועד עבור מעגלי תאורה עם אופיין

Type C – מיועד עבור מעגלי כוח עם אופיין

Type K – מיועד עבור מעגלי תאורה עם אופיין

Type Z – מיועד עבור מעגלי תאורה עם אופיין

יש לשים לב כי בתעשייה עם מעגלים מרוחקים מהלוח המזין, בהם ערך ה- L.T. גבוהה ולא עומד בדרישות של 10xIn  , לא ניתן להשתמש במא"זים מסוג type C, לכן יד לבחור במא"זים עם אופיין B או K.

 בפרק העמסה והגנת מוליכים, תקנה 3 (א) מותירה שימוש נפרד בסוגי מבטחים השונים ובסעיף (ב)  אף מפרטת מקרים בהם ניתן לוותר על הגנה נגד יתרת זרם.

תקנה 6, סעיף (ז) באותו הפרק, מתייחס ואומר כי מבטח מפני זרם העמסת יתר יכול שהותקן במקום כלשהו במעגל עליו הוא מגן.

 מכאן ניתן להבין כי במעגלים עליהם חייבים להגן באמצעות שני סוגי המבטחים, יותקן במעלה הזינה מבטח נגד זרם קצר בלבד, ואחריו , במקום כלשהו לאורך המעגל, יותקן מבטח נגד זרם העמסת יתר.

הערה: בחצרים חקלאיים חובה להתקין מבטח בפני זרם יתר ( העמסת יתר + זרם קצר ) בתחילת המעגל. סימוכין: פרק חצרים חקלאיים, תקנה 11 (א).

 פרק מעגלים סופיים , תקנה 18 (ג) : " במוסדות לילדים, בחדרים המיועדים לילדים עד גיל חינוך חובה, יותקן בית התקע בעל תריסי מגן פנימיים או מכסה ( להלן בית תקע מוגן ), בגובה של מטר אחד לפחות: ובית תקע לא מוגן יותקן בגובה של 1.8 מטרים לפחות".

ע"פ החוק, מוסדות לגיל חינוך חובה מיועד עבור ילדים מגיל 3 עד 13. מכאן נובע כי ההחמרה זו מיועדת לא רק לגני ילדים אלא לכל סוגי המוסדות בתווך גילאים אלו.

לבחירת שיטת ואופן חיבור גנרטור להזנה חלקית / מלאה במקביל לזינה מחברת אספקת החשמל יש 3 קריטריונים עיקריים.

1. איסור איפוס כפול במתקן.
2.  איסור עירבוב בין הארקת הגנה ( TT ) ואיפוס ביחד באותו מתקן.
3. בחירת מספר קטבים למפסק המחלף , 3 קטבים או 4 קטבים.

התקנה סמויה – התקנה של כבל שאינו נראית לעין בתוך אדמה, קיר, תקרה, רצפה ,מחיצה, צינור או מובל אחר הרציפים לכל אורכם, ללא אפשרות פתיחת פתחים , הורדת מכסים או סילוק מחיצות, אלא באמצעות כלים בלבד.

הגדרת המושג התקנה סמויה  המורחבת מופיע בקובץ ההנחיות להתקנת מערכת טעינה לרכב חשמלי , פרק הגדרות.  

ממסר פחת Type B יודע לזהות זליגות בדומה לממסר פחת הרגיל , Type A ובנוסף יודע לזהות זרם זליגה DC.

את הממסר פחת Type B  ניתן יהיה לזהות ע"פ סימונו המקובל 

בשונה ממסר פחת רגיל שאנו מכירים, לממסר פחת זה ישנם שני שנאי זרם שונים – אחד בדומה לממסר Type A  המסוגל לזהות זליגות בזרם חילופין , זרם מיושר או פולסים. יחידת זיהוי זליגה נוספת נועדה עבור זיהוי זליגת זרם DC , לכן, בעת בדיקת ממסר זה עם מכשיר ייעודי , יש לבצע את בדיקת הממסר פחת פעמיים – פעם אחת עבור ממסר זליגה AC ופעם נוספת עבור בדיקת זליגה ב DC.

ממסר פחת Type B  נועד בעיקר עבור : 

1. מעגלי טעינה של רכבים חשמליים
2. מתקנים פוטו-וולטאיים
3. מנועים תלת מופעיים עם דרייברים בתדרים השונים  – בעיקר בתעשייה.
4. מעגלי הזנה השונים הכוללים ממירי תדר 
5. ציוד צילום רפואי כגון MRI וכו'.

קוטרו החיצוני משתנה מעט בין יצרן ליצרן. על מנת לדעת באופן מדויק את קוטרו של כבל מסוים, יש לחפש בקטלוג רלוונטי. 

מידות קוטר חיצוני של הכבל לדוגמא ניתן לראות בטבלה הבאה :  כאשר כאן ההתייחסות הינה לכבל מתח נמוך, 4 גידים, מעטה חיצוני PVC ואילו מעטה פנימי XLPE – אשר נפוץ מאוד בארץ.

את רוב המידות הנפוצות ניתן למצוא לדוגמא בתוך קטלוג של חשמל ישיר.

טופס 3 – אישור תקינות מערכת חשמל ותאורת חירום של אגף כבאות והצלה אינו מפרט באופן חד את אופן בדיקת מערכות החשמל במתקן כלשהו, ובטח ובטח לא מפרט איזו דרגת חשמלאי דרושה לבדיקה זו. טופס זה בא להבטיח כי המתקן הנבדק עונה על כל דרישות הכיבוי – ניתוק הזנות/תאורת חירום לפי ת"י 1838/ מיקום המצאות פאנל כבאים / שילוט מתאים וכו'. רק חשמלאי בודק רשאי לבדוק ולחתום על טופס זה.  

כחלק מבדיקת הצרכנים בבית, על החשמלאי ועל הבודק לבדוק כי אכן ישנה רציפות הארקה בין הצרכן המתכתי לבין מערכת הארקה של הבית. בדיקה זו נועדה לבדוק :

1. לוודא כי הגוף המתכתי של הצרכן אכן מחובק להידק הארקה של התקע שלו.
2. לוודא כי גיד הארקה של השקע המזין את הצרכן הנבדק אכן מחובר – גם בתוך השקע וגם אל פס הארקות ( אומנם בדיקה זו לא מוודא את טיב החיבור )
3.  למדוד כי מתח המגע שעלול להיתפתח הינו מתחת ל-50v.
4. לוודא כי המכשיר הנבדק אינו מחושמל !